טיפול במבוגרים שונה במהותו מטיפול בילדים ואינו שונה בעקרונותיו במכון אבחון לקויות למידה.
הבעיות הקוגניטיביות יכולות להופיע עם אותם סימפטומים – ילד מתקשה לקרוא, מבוגר מתקשה לקרוא. ילד מתקשה לכתוב, מבוגר מתקשה לכתוב. ילד אינו יודע לסכם, מבוגר אינו יודע לסכם. אם כן, היכן השוני? השוני הוא ביכולת ההבנה, ביכולת הרגשית, והנכונות לפתור את הבעיה.
למבוגר על פי רוב יהיה הרבה שנות ניסיון של חשיפה לבעיותיו ונושא זה דורש התייחסות ספציפית. מצד שני, במשך חייו, המבוגר נחשף למידע רב שישמש לנו לכלי עזר מרכזי לפתרון בעיותיו.
לדוגמא:
בעיית הקריאה – אנו לומדים לקרוא מגיל יום מפני שקריאה היא שפה אלא שיש קושי לתרגם את סימני השפה הלא מדוברות. אצל המבוגר, עקב שנותיו וניסיונותיו, כל שעלינו לעשות הוא להפוך את השפה המדוברת לשפה קריאתית. אצל הילד אותה פעולה מצריכה הרבה מאד נכונות ומוטיבציה בתוספת, בהרבה מקרים, טיפול רגשי שכרוך בעניין. גם במבוגר יתכן שנצרך לטיפול רגשי אבל המבוגר מבין בחוכמתו ורגשותיו את הצורך להתגבר לעומת עבודה עם ילדים שצריכים ליצור את הדחף הזה.
