כשאנחנו חושבים, מתרחשים במחשבתנו תהליכים שונים של עיבוד מידע, שקשורים הן לקריאה והן לתפקוד מחשבתי כללי, וליקוי בהם גורם לדיסלקציה הפרעות בעיבוד נתונים בחשיבה. תהליך אחד הוא חקר. זהו תהליך מחשבתי במסגרתו אנחנו מזהים נתונים. תהליך החקר עוסק באיתור פרטים, כל פרט בפני עצמו. זיהוי ואיתור של מידע. אפשר לתת לכך דוגמה מתפקוד לימודי, ומתפקוד מחשבתי כללי. תפקוד לימודי – בקריאה: זיהוי האות א'. תפקוד מחשבתי כללי – בהליכה ברחוב: זיהוי מכונית.
קשיים בצירוף והקשר לדיסלקציה
תהליך נוסף הוא צירוף. זהו תהליך מחשבתי שבו אנו מצרפים מספר פריטים של מידע ליחידה אחת משולבת. בקריאה: חיבור וצירוף האות א לאות ב, ותפיסת שתי האותיות כמילה אחת, אב. מי שסובל מדיסלקציה עלול להתקשות בכך. בתפקוד מחשבתי כללי: זיהוי 2 מכוניות עם דמיון ביניהם, לדוגמה מכונית משטרה ואמבולנס, הופכים ליחידת מידע אחת של מצב חירום כלשהו.
תהליך נוסף הוא פירוש. זהו תהליך מחשבתי שבו אנחנו מפרשים את מה שראינו. הפירוש נעשה באמצעות הבחנה של מה שראינו מדברים שהפוכים לו. בקריאה: אנחנו מפרשים את שתי הנקודות של הצירי כהברה של צירי, על ידי זה שאנחנו מבחינים בין ההברה של צירי להברה של פתח, בתפקוד מחשבתי כללי: אנחנו מפרשים את מכונית המשטרה כמכונית משטרה על ידי הבחנה שלה ממכונית כיבוי אש.
ביטוי הדיסלקציה בביטוי
תהליך נוסף הוא ביטוי. זהו תהליך מחשבתי שבו אנחנו מתרגמים את החשיבה לאיזשהו ביטוי אחר שמבטא את מה שאנחנו חושבים. החשיבה היא הרי דבר רוחני שלא רואים אותו, כך שכל חשיפה של מה שאנחנו חושבים הוא ביטוי. הביטוי יכול להיות באמצעות דיבור, כתיבה, תנועות גוף, הבעות פנים, והיא נועדה גם לתקשורת עם הזולת וגם לאדם עצמו. בקריאה: היכולת לומר את המילה שקראנו, והיכולת לכתוב אותה בכתב אחר או בשפה אחרת. גם כאן באה לידי ביטוי הדיסלקציה. בתפקוד מחשבתי כללי: היכולת לומר למישהו שיש כאן מצב חירום.
תהליך נוסף הוא הרחבה. זהו תהליך מחשבתי שבו אנחנו יוצרים למידע שקלטנו הרחבה, ומתווסף לנו מידע מתוך הידע הפנימי שלנו ויכולת עיבוד המידע שלנו, מעבר למידע שקלטנו עכשיו. בקריאה: אחרי שאנחנו קוראים את המילה ארמון, אנחנו מביני שאם נחליף את האות מ' באות נ', תהיה לנו מילה חדשה: ארנון. בתפקוד מחשבתי כללי: אחרי שראינו מכוניות משטרה וכיבוי אש נתחיל להעלות השערות מדוע הם נמצאות כאן.
